קטגוריה: כללי

ד"ר תורי גולדשטיין, דיאטנית קלינית ויועצת לארגון מגדלי הדגים בישראל

1. מיקרופלסטיים הם חלקיקי פלסטיק זעירים העלולים להיות בעלי השלכות שליליות על בעלי חיים המצויים בסביבה הימית ובמיוחד בדגי ים.
2. זיהום הים בחלקיקים מיקרופלסטיים מועבר דרך בעלי חיים ימיים ובמיוחד דגים, לבעלי חיים גדולים יותר, כגון דגים טורפים וגדולים יותר, עופות ויונקים שצורכים דגים ואף לבני האדם.
3. הצטברות מיקרופלסטיים בגוף עלולה לגרום לנזק במערכת הנשימה, הרבייה, לרעלת כבד ולפגיעה בתהליכים תאיים ומולקולריים.
4. כיום ידועים 150 מיני דגים שמעכלים וצוברים בגופם מיקרופלסטים שמקורם בזיהום של מי הים.
5. לאור החשש ממיקרופלסטיים שמקורם בזיהום ימי, מומלץ בשלב זה לצרוך דגים הגדלים בבריכות דגים ואינם באים במגע עם זיהומים שמקורם בסביבת מי הים.

זיהום מיקרופלסטי, הינו זיהום המצוי בעיקר בים. על פי ההערכות שפורסמו בז'ורנל המדעי – Science כבר בשנת 2015, כ- 12.7 מיליון טון של חלקיקי פלסטיק חודרים מידי שנה לים. על פי מחקרים נוספים כמות המיקרופלסטים בים עשויה להשתנות במהלך עונות השנה, כאשר בחורף הזיהום גדול יותר עקב זרימה/ סחף גדולים יותר של מזהמים לים. פרסומים לפיהם גשמים שירדו בהרי הרוקי הכילו סיבי פלסטיק מיקרוסקופיים מעידים כי בכך למעשה הושלמה חדירת פלסטיק לכל שלבי מחזור המים על פני כדור הארץ.

מיקרופלסטים הינם חלקיקי פלסטיק הקטנים מ- 5 מ"מ. הם אינם מתכלים, או נעלמים, ומצויים בסביבה הטבעית מאות ואפילו אלפי שנים. אותם חלקיקים עשויים להיות בעלי השלכות שליליות על בעלי חיים המצויים בסביבה הימית ובמיוחד בדגי ים. צריכה של מיקרופלסטים עשויה לפגוע ביכולות התנועה, במערכת העיכול וביכולת להתרבות. מיקרופלסטים מעוכלים עשויים להישאר במערכת העיכול. ועשויים לגרום לפציעה וחסימות פנימיות, בנוסף, הצטברות פלסטיק במערכת העיכול עלולה  לאותת לבעל החיים על סיגנל שובע מוטעה/ שגוי ובכך לפגע בהליך התזונה הטבעי שלו וכן עלולה לגרום לנזק במערכת הנשימה, הרבייה, לרעלת כבד ולפגיעה בתהליכים תאיים ומולקולריים.

זיהום שמקורו בחלקיקים מיקרופלסטיים עולה יותר ויותר למודעות בשנים האחרונות, ככל שגוברת התפשטות הזיהום וככל שמתרבה המידע על השלכותיו על שרשרת המזון כולה. זיהום הים בחלקיקים מיקרופלסטיים גורם לכך שחלקיקים אלה מועברים דרך בעלי חיים ימיים ובמיוחד דגים, לבעלי חיים גדולים יותר, כגון דגים טורפים וגדולים יותר, עופות ויונקים שצורכים דגים, וכך הפגיעה מתפשטת בשרשרת המזון ומגיעה אף לבני האדם. כיום עדיין חסר בידינו מידע מספיק על ההשפעה של זיהום זה על בני האדם, אך אין להסיק מכך שהשפעה זו אינה קיימת או אינה מזיקה.

מידת הנזק מושפעת ממידת הזיהום בסביבה בה חיים הדגים ומאופי צריכת המזון של בעלי החיים הימיים (אוכלי כל/טורפים/ צמחונים). כיום ידועים 150 מיני דגים שמעכלים ושצוברים מיקרופלסטים בגופם. חלקם חיים באוקינוס האטלנטי, אוסטרליה, הים האדריאטי (זרוע של הים התיכון, הממוקמת בין חצי האי האפניני לבלקן, חופו הצפוני מזרחי ומשתרעת לאורך המדינות סלובניה, קרואטיה, בוסניה ועד אלבניה) ובאזור סין.

בניסוי שנערך בהונג קונג ופורסם ב- 2018 השוו בין דגי בורי הידועים כטורפי כל, ממקורות שונים – ים מול בריכות/ אגמים – ובחנו את מידת הזיהום שספגו, הנגרם מחלקיקים מיקרופלסטיים. נדגמו 60 דגי בורי מהשווקים השונים של הונג קונג באופן אקראי, כאשר 30 מתוכם מקורם בים ו- 30 מהאגמים. ב- 18 מתוך 30 דגי הבורי שמקורם בים נמצאו 129חלקיקי מיקרופלסטים שונים. כלומר: 60% מתוך דגי הבורי הימיים מעכלים חלקיקים מיקרופלסטיים וניתן לראות כי מגוון החלקיקים המצויים בים ונעכלים על ידי דגי הבורי הינו גדול. לעומת דגי הבורי הגדלים בים, רק בקרב 5 דגי בורי שמקורם באגמים/בריכות  נמצאו  6 חלקיקים שונים מיקרופלסטיים נתון המשקף כי רק 16% מהמדגם נמצא כחשוף לחלקיקים, וכמות זיהום נמוכה מאד.  

ממוצע חלקיקי הפלסטיק היה גדול לאין שיעור בבורי הגדל בים בהשוואה לבורי הגדל בבריכה. ממוצע של 4.5 סוגי פלסטיק נמצאו בבורי מהים בהשוואה ל-0.2 סוגי פלסטיק שנמצאו בדג בורי הגדל בבריכות. עוד עולה מן המחקר כי ההצטברות העיקרית של המיקרופלסטים בדג נמצאת בקיבה של הדג, כלומר ייתכן שצריכת פילה הדג בלבד, מקטינה את הסיכוי להיחשף למזהמים מיקרופלסטיים.

לאור ממצאי המחקר, נראה כי כדי לצמצם צריכת דגים החשופים לזיהום הים בחלקיקים מיקרופלסטים, מומלץ להעדיף צריכת דגים הגדלים בבריכות ובמידה וצורכים דגי ים, מומלץ לוודא  שאינם שייכים ל- 150 המינים שמעכלים מיקרופלסטים.

בורי הוא דג בעל איכויות רבות. הוא נחשב לאחד הדגים הבריאים, עשיר מאוד באומגה 3 ומכיל שפע של מינרלים וויטמינים. לאור החשש ממיקרופלסטיים שמקורם בזיהום ימי, מומלץ בשלב זה לצרוך בורי שגדל בבריכות הדגים.

חשוב לעקוב אחר זיהום של מיקרופלסטים בארץ, לבחון כיצד ניתן לטפל בה. ברמת האדם הפרטי, גם אנחנו תורמים לזיהום כשאנחנו זורקים כלים חד פעמיים ומוצרי פלסטיק אחרים בחוף והם נשטפים לים. במדינות שונות בעולם החלו להגביל את השימוש בכלים חד פעמיים מסיבה זו, וכדאי מאוד שגם בארץ נאמץ צעדים דומים, בכדי לוודא שהחופים שלנו  נקיים מפסולת שעשויה להיסחף לים ולהגיע, בסופו של דבר, חזרה אלינו דרך שרשרת המזון.

ד"ר תורי גולדשטיין, דיאטנית קלינית

1. מחקרים מעלים שהגורם הגברי לבעיות אי פריון עומד על בין 10 ל- 20 אחוז.
2. במדינות מפותחות, בעולם המערבי, נרשמת במהלך 50 השנים האחרונות מגמה של ירידה משמעותית בריכוז תאי הזרע.
3. בין ה"חשודים העיקריים" המקושרים לירידה זו ניתן למצוא זיהומים סביבתיים, רעלנים ותזונה בלתי מאוזנת.
4. שינויים באופי התזונה וירידה במשקל עשויים לשפר את נתוני הזרע ולסייע לבני הזוג להרות.
5. בסיס תזונתי טוב ישפר לא רק את הסיכוי שלכם להרות, אלא גם את הסיכויים של ילדכם להיות הורים בבוא הזמן.

מחקרים מעלים שהגורם הגברי לבעיות אי פריון עומד על בין 10 ל- 20 אחוז, כאשר דווקא במדינות מפותחות קיימת ירידה בריכוז תאי הזרע. בין ה"חשודים העיקריים" המקושרים לירידה זו – זיהומים סביבתיים, רעלנים ותזונה בלתי מאוזנת. שינויים באופי התזונה וירידה במשקל עשויים לשפר את נתוני הזרע ולסייע לבני הזוג להרות.

בני זוג שחולמים על ילד משלהם ואינם מצליחים להרות לאורך זמן,  מוצאים עצמם לא פעם במצב של תסכול ועוגמת נפש שעלולים להשפיע גם על הזוגיות ביניהם. מתוך מחקר שערך ארגון הבריאות העולמי,  שהקיף  8500 זוגות שסבלו מאי פריון, דווח כי במדינות המפותחות שיעור אי פריון כתוצאה מבעיה אצל האישה עומד על 40% מהמקרים וכתוצאה מבעיה הקשורה לגבר בלבד עומד על 10% מהמקרים. מחקרים אחרים טוענים, מנגד, שהגורם הגברי לבעיות אי פריון עומד על נתון גבוה יותר ומגיע אף ל- 20% מהמקרים.

המדדים החשובים ביותר לפריון הגבר הם ריכוז הזרע ותנועתיות הזרע. במדינות מפותחות, בעולם המערבי, נרשמת במהלך 50 השנים האחרונות מגמה של ירידה משמעותית בריכוז תאי הזרע, כאשר הגורמים הנחשבים ל"חשודים העיקריים" לירידה בריכוז הזרע הם זיהומים סביבתיים, רעלנים ותזונה בלתי מאוזנת. מספר רב של מחקרים מקשר פרמטרים לא תקינים של הזרע עם עודף משקל או השמנה בטנית אצל גברים. 

כמובן שכל מקרה הוא לגופו ולעיתים הבעיה מורכבת, אולם לעיתים ניתן לערוך התאמות קלות באופי ורכיבי התזונה, הכוללים ירידה במשקל ושינויים  תזונתיים  אלה עשויים להביא לשיפור בנתוני הזרע ולסייע לבני הזוג להגשים החלום ולהביא ילד לעולם.

בין הגורמים התזונתיים המשפיעים על נתוני הזרע ניתן למנות את הקבוצות הבאות:

אומגה 3- חומצות שומן מסוג אומגה 3 ניתן למצוא בתזונה עתירה בדגים הידועים כעשירם באומגה 3, כגון: בורי, לברק, סלמון , פורל, מקרל. מחקרים מצאו קשר חיובי בין צריכת דגים אצל גברים, לבין איכות הזרע, קיצור משך הזמן עד שהושג הריון וסיכוי נמוך יותר לסבול מאי פריון בגברים.

נוגדי חמצון הכוללים בעיקר מזונות העשירים בוויטמיני C ו- E . מזונות עתירים בוויטמין C  כוללים את פירות ההדר, ברוקולי, תרד, בטטה, עגבניות וגמבה. מזונות עתירי ויטמין E  כוללים דגים, במיוחד: אמנון, פורל, בורי ובאס וכן ביצים, עוף, כבד, אגוזים, בוטנים ושקדים.

מזון עתיר בחומצה פולית כגון: קטניות, תרד, ברוקולי עוף ובקר.

מזון עשיר בוויטמין B12, כגון: ביצים, יוגורט, דגים מסוימים כגון: בורי, קרפיון, פורל, סרדינים (כולל משומרים), סלמון, טונה (כולל שימורים), קוד  ופירות ים (לא כשר), מוצרי חלב בעיקר יוגורט, בשר ועוף.

מתכננים להפוך להורים? ממה כדאי להימנע?

• משומן טרנס
• עישון
• אלכוהול

אכילה מאוזנת, בסגנון התזונה הים תיכונית הכוללת דגים טריים, פירות ,ירקות, אגוזים ופיצוחים שונים, מוצרי חלב דל שומן  ויוגורטים נמצאה מקושרת לאיכות זרע טובה בגברים.

כהורים לעתיד, או ככאלה המבקשים להרחיב את המשפחה, כמובן שחשוב לדאוג שבבית יאכלו מזון בריא, תוך הקפדה על רכיבים איכותיים, טריים, מגוונים ומזינים. עבור אלה מאתנו שנתקלו בעבר בקושי להרות, חשוב במיוחד לבנות מערכת תזונה עשירה באומגה 3, ויטמין E וויטמין C וכן בחומצה פולית וויטמין B12.

וזה עוד לא הכל. כי בסיס תזונתי טוב ישפר גם את הסיכויים של ילדכם להיות הורים בבוא הזמן, (כן, כן, אני מדברת אליכם סבא וסבתא לעתיד) ללא קשר למשקל גופם בילדות, כדאי שכל ילד ונער מתבגר יזכו בילדותם לתזונה איכותית, עתירת דגים, אגוזים , פירות וירקות. מעבר למניעת תחלואות בעתיד גם נמנע הרבה תסכול המקושר לאי פריון כשהנושא יעמוד על הפרק.

מאחלת לכולם בית בריא ומלא צהלות ילדים.

ד"ר תורי גולדשטיין דיאטנית קלינית יועצת תזונתית של ארגון מגדלי הדגים

על קצה המזלג: ילדים (ומבוגרים) נוטים להתנהגות של חוסר סבלנות ותגובות קיצוניות כאשר הם רעביםתזונה מסודרת איה בהרכח שוות ערך לתזונה מאוזנתתזונה בלתי מאוזנת מכניסה את הגוף והמוח למצב של "רעב" ועלולה להתבטא בהחמרת תופעות של הפרעת קשב וריכוזצריכה גבוהה של שומן רווי, מלח וסוכרים מתועשים עלולה להחמיר תופעות של הפרעת קשב וריכוזתזונה עתירה באומגה 3 נמצאה יעילה כהשלמת טיפול בהפרעות קשב וריכוזדגי בריכות טריים, כמו בורי, לברק ופורל, עשירים באומגה 3

התופעה של ילדים המאבדים שליטה והתנהגותם משתנה כשהם רעבים מוכרת בוודאי לרובנו, אולם נתון מפליא הוא שילדים רבים, למרות שהם אוכלים באופן מסודר, מתנהגים באופן קיצוני "כאילו לא אכלו". הסיבה טמונה בעובדה שככל הנראה בהיעדר תזונה מאוזנת, מוחם "רעב" למרכיבי תזונה חיוניים, למזונות ספציפיים שהוא אינו מקבל מתזונת הילד. ללמדנו שיש ערך רב מאוד למה אנחנו ובפרט מה ילדינו אוכלים. הדבר נכון אף יותר, כאשר מדובר בילדים (ומבוגרים) בעלי הפרעות קשב וריכוז. 

הצורך בקביעת תבנית תזונתית ל- ADHD (הפרעת קשב וריכוז) עלה בעקבות מחקר פרוספקטיבי שפורסם בשנת 2011 באוסטרליה (1 -the rain study), בו עקבו אחר 2868 משתתפים מהלידה ועד לגיל 14 ומצאו התאמה בין דיאטה מערבית, הכוללת צריכה גבוהה של שומן רווי, מלח וסוכרים מתועשים ובין אבחוני קשב וריכוז. מאובחני ADHD לא היו מקושרים עם תבנית הדיאטה הבריאה, שמאופיינת בצריכה גבוהה של סיבים (בעיקר מירקות ופירות טריים), עשירה בחומצה פולית, חומצת שומן מסוג אומגה 3, (בעיקר ממקור של דגים, בכל צורת בישול), ודלה בשומן רווי וסוכר לבן.

במקביל למחקר פרוספקטיבי זה, ישנם לא מעט מחקרים קליניים מבוקרים המדגימים, שצריכת דגים מובילה לירידה באגרסיביות ובהתנהגות אלימה ומובילה לשיפורים בתחום הקוגניטיבי, בכישורי למידה ובכישורים החברתיים. כך למשל, מחקר משנת 1995 (2) שנערך על כ-100 ילדים בגילאי 6-12, מצא שבילדים המאובחנים כבעלי הפרעת קשב וריכוז, ריכוז האומגה 3 בדם נמוך יותר מילדים תואמים שאינם סובלים מבעיות קשב וריכוז. מחקר קליני נוסף מ- 2003 (3), בהשתתפות כ-50 ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז, הסובלים במקביל ממחסור בחומצות שומן מסוג אומגה 3 בדם, בחן את השפעת תוספת אומגה 3 על מדדי קשב וריכוז ומצא שטיפול בחומצת שומן אומגה 3, סייע משמעותית בניהול בעיות קשר עם ההורה, ובקשב למורה.

מחקרים אלו נתמכים גם במחקרים נוספים עדכניים יותר. למשל ב-2005 נערך מחקר קליני (4) שהקיף כ-120 ילדים בגילאי 5-12 שאותרו כבעלי הישגים נמוכים בבית הספר והפרעת קואורדינציה לא מטופלת. מהמחקר עולה כי תוספת שמן דגים במינונים של 558 מ"ג EPA ו- 174 מ"ג DHA מסייעת בקשיים המקושרים להפרעות קואורדינציה וכן משפרת קריאה, איות, וסימפטומים נוספים של הפרעת קשב וריכוז.

ב-2011 פרסמו בלוך וקווסמי מטה-אנליזה (5) המבוססת על מעקב שסקר כ-700 ילדים. בין מסקנותיהם נמצא שלתוסף אומגה 3 יש יתרון קליני בטיפול בהפרעות קשב וריכוז. כמו כן הוכחה השפעה חיובית של טיפול באומגה 3 על היפר-אקטיביות וחוסר תשומת לב.

בשנת 2014 פורסמה סקירה ספרותית רחבה (6) שבחנה השפעת אומגה 3 על התפתחות נירולוגית והתנהגותית בקרב ילדים. מסקנות החוקרים מגלות שצריכה בלתי מספקת של אומגה 3 בתזונה ועלייה בריכוזי אומגה 6 הנם בעלי השפעה מזיקה על התפתחות המוח ותפקוד קוגניטיבי. בנוסף יש להניח שקיימת השפעה מיטיבה להגברת צריכת אומגה 3 בתזונה או כתוסף על שיפור סממנים של קשב וריכוז. יחד עם זאת יש לזכור שיש עוד להמשיך ולחקור ולערוך מחקרים מבוקרים ארוכי טווח, על מנת לאמוד את ההשפעה בטווח הארוך.

מרוח הדברים, ובהתבסס על מחקרים קליניים ופרוספקטיביים שהוזכרו כאן, ניתן בוודאות להמליץ על תזונה עתירה באומגה 3 כהשלמת טיפול בהפרעות קשב וריכוז במקביל להקפדה על צריכת מזון המוגדרת בריאה. צריכת אומגה 3 מקושרת להשפעות בריאותיות חיוביות רבות, בין שלל מעלותיה היא גם תורמת לשיפור בהפרעת קשב וריכוז (Attention deficit hyperactivity disorder, ADHD). לפיכך, מומלץ להעשיר את התפריט של הילדים הנמצאים בסיכון להפרעת קשב וריכוז במזונות העשירים באומגה 3 כגון דגי בורי, סלמון, מקרל, הרינג, לברק ופורל. בנוסף מומלץ להגביר צריכת מזונות נוספים המכילים אומגה 3 כגון: זרעי פשתן ואגוזים, להפחית בשומן רווי וסוכרים פשוטים ולהגביר צריכת ירקות ופירות.

לדגים תפקיד חשוב בשמירה על בריאות הילד ובצריכת דיאטה מאוזנת. הם מהווים מקור מצוין לחלבון איכותי, לחומצות שומן מסוג אומגה 3, ומקור למיקרונוטריינטים רבים כגון: סלניום, יוד, ברזל, אבץ, אשלגן, ויטמין E, D, B ועוד. ההמלצות האמריקאיות (7) ממליצות באופן גורף לכלל האוכלוסייה ולילדים בפרט על צריכת 2-3 מנות בשבוע של דגים.

בנוסף, גם לצריכת דגים של האם ההרה ישנה השפעה מכרעת על התפתחות המוח ומערכת העצבים המרכזית בעובר. צריכה נמוכה של דגים בהריון מקושרת לירידה בכישורים מוטוריים, ובירידה ביכולות חברתיות. 

ביבליוגרפיה:

1. Robinson M, Smith GJ, Ambrosini GL, Piek JP, Oddy WH. ADHD is associated with a "Western" dietary pattern in adolescents. J Atten Disord 2011;15(5):403-11.
2. Stevens LJ, Zentall SS, Deck JL, Abate ML, Watkins BA, Lipp SR, Burgess JR. Essential fatty acid metabolism in boys with attention-deficit hyperactivity disorder. Am j Clin Nutr 1995; 62:761–768.
3. Stevens L, Zhang W, Peck L, Kuczek T, Grevstad N, Mahon A, Zentall SS, Arnold LE, Burgess JR. EFA supplementation in children with inattention, hyperactivity, and other disruptive behaviors. Lipids. 2003; 38:1007–1021.
4. Richardson AJ, Montgomery P. The Oxford-Durham study: a randomized, controlled trial of dietary supplementation with fatty acids in children with developmental coordination disorder. Pediatrics. 2005; 115(5):1360-6.
5. Bloch MH, Qawasmi A. Review Omega-3 fatty acid supplementation for the treatment of children with attention-deficit/hyperactivity disorder symptomatology: systematic review and meta-analysis. J Am Acad Child Adolesc Psychiatry2011; 50(10): 991-1000.
6. Hibbeln JR, Gow RV. Omega- 3 fatty acid and nutrient deficits in adverse neurodevelopment and childhood behaviors. Child Adolesc Psychiatr Clin N Am 2014; 23:555-590.
7. US department of agriculture and US department of health and human services. Dietary guidelines for Americans 2010. 7th Ed.