ארז ארליכמן פורסם: 27.09.17 , 13:37
במשרד החקלאות לא יתמכו השנה בפרויקט האכלת שקנאים מצויים הנודדים לישראל בדרכם לאפריקה. בחברה להגנת הטבע ובארגון מגדלי הדגים בישראל מזהירים כי הפסקת המימון בסך של 300 אלף שקל – בניגוד להתחייבות המשרד – עלולה להביא לסגירת הפרויקט, לגרום נזקים כבדים למגדלי הדגים ולסכן את העופות הנודדים.
בישראל חולפים מדי שנה בין 45 ל-70 אלף שקנאים מצויים בדרכם למזרח אפריקה. השקנאים עוצרים בארץ כדי לנוח ולאכול, מוצאים מזון זמין בבריכות הדגים של החקלאים וגורמים להם לנזקים כבדים. בענף המדגה מנסים למנוע מהם לנחות בבריכות הדגים, ולשם כך משתמשים בתותחי גז, כדורי נפץ וזיקוקים.
האכלה יזומה כדי לסייע לשקנאים להמשיך לנדוד
אחד הפתרונות שהוצע לצמצום החיכוך בין החקלאים לשקנאים הוא פרויקט האכלה יזומה הרחק מאזורי בריכות הדגים, כדי שהעופות יוכלו להמשיך בזריזות בנדידה. לדברי גופי שמירת טבע, האכלת השקנאים מצמצמת את כמות השקנאים שנפגעים מקווי חשמל הסמוכים לבריכות ואת המפגשים המסוכנים בין בעלי הכנף למטוסי ומסוקי חיל האוויר. על פי רשות הטבע והגנים, שקנאי מצוי, שמדי יום גומע כ-250 קילומטרים, זקוק למזון במשקל של כקילוגרם כדי לצבור מלאי שומן מספיק להמשך הנדידה.
בפרויקט, שהופעל בשנים האחרונות במימון רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות, חיל האוויר וארגון מגדלי הדגים, נרכשו מאות טונות של דגים שאינם מיועדים למאכל. תחנות האכלה הוקמו במאגרי מים ובאזורים שונים, ומוזרמות אליהם טונות של דגים לפי התנועה והגודל של להקות השקנאים, שנצפות מחפשות אחר מזון באזור עמק החולה, עמק יזרעאל ועמק חפר.
(צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)
החשש הגדול הוא כי ללא האכלה יזומה – עשרות אלפי השקנאים שעוצרים בישראל ישהו כאן תקופה ארוכה עד שיאכלו דיים, וכך יגרמו נזקים כבדים לחקלאים ואף ייפגעו במהלך ניסיונות הציד שלהם בבריכות הדגים.
"במשך שנים ארוכות התעורר הקונפליקט מחדש בכל עונת נדידה, כאשר אמצעי הגירוש של השקנאים מהבריכות כללו אמצעים שפגעו משמעותית בשקנאים", כתב ניר פפאי, סמנכ"ל שמירת טבע בחברה להגנת הטבע, במכתב שנשלח השבוע לשר החקלאות אורי אריאל.
"בשנים האחרונות התקיים פיילוט שהראה כי ניתן להוציא את השקנאים מבריכות הדגים ולאפשר להם לאכול, וכך ימשיכו לנדוד בבטחה ולצמצם את הנזק, זאת תוך גירוש באמצעים חוקיים מבריכות הדגים. לצערנו, נודע לנו כי משרד החקלאות אינו מתכוון להקציב השנה את הסכום לפרויקט השקנאים, ומכאן שהפרויקט כולו נתון בסכנה".
בחברה להגנת הטבע ובארגון מגדלי הדגים טוענים כי המשרד התחייב בדיונים קודמים בנושא להמשך מימון הפרויקט, שמוערך בכ-790 אלף שקלים. 300 אלף מהם מתוקצבים על ידי משרד החקלאות, 300 אלף שקלים נוספים על ידי רשות הטבע והגנים בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, 150 אלף שקלים על ידי חיל האוויר וכ-40 אלף שקלים על ידי ארגון מגדלי הדגים, שגם מספקים עשרות טונות של דגים למאכל לשקנאים.
ברשות הטבע והגנים מזהירים כי שקנאי מורעב יגרום לנזק גדול יותר משקנאי שבע – הוא יחמוס דגים ויאכל כמות רבה יותר של דגים מאשר שקנאי שהואכל בצורה מסודרת 24 עד 48 שעות קודם לכן. יש לציין כי מדינת ישראל חתומה על אמנות שונות לשמירה והגנה על מינים נודדים, בהם השקנאים.
משרד החקלאות: "קדימות לתקצוב חקלאים, לא להאכלת עופות נודדים"
מדוברות משרד החקלאות הבהירו בתגובה לפניית ynet כי "כמדי שנה, בתקופת האביב והסתיו, עוברים מעל שמי ישראל כחצי מיליארד עופות. אין זה מתפקידו של משרד החקלאות להיות שותף להאכלה של מאות מיליונים של עופות כשם שאין אנו מאכילים את התנים והזאבים אשר טורפים את הבקר והצאן בצפון הארץ.
"בחלק מן המחקרים עולה, כי האכלת בעלי הכנף גורמת לשהיית יתר של עופות בארצנו ולהגדלת נזקיהם, בעוד שהאכלת זאבים גורמת לנזק גדול יותר. בסדרי העדיפויות של המשרד ובמסגרת התקציב המוגבל, ניתנת קדימות לתקצוב חקלאים ולא להאכלת עופות נודדים".
לדברי אלי שריר, מנכ"ל ארגון מגדלי הדגים בישראל, "פרויקט ההאכלה נועד להרחיק את השקנאים מהבריכות ולמנוע את הצורך בגירוש אינטנסיבי שלהם. ב- 2016 לא הגיע המימון ממשרד החקלאות לפרויקט, וכעת מתברר כי סעיף זה כלל לא מופיע בתקציב המשרד לשנת 2017. מאחר והובטח לנו שהכסף קיים, מגדלי הדגים נערכו עם מלאים ייעודיים לפרויקט ההאכלה, מעבר ליעדי הביקוש והצריכה בשוק הישראלי, שכרגע לא ברור מה ייעשה איתם. מדובר בהפסד של מיליוני שקלי למגדלים ולמשקים".
(צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)