ד"ר תורי גולדשטיין, דיאטנית קלינית ויועצת לארגון מגדלי הדגים בישראל
- מיקרופלסטיים הם חלקיקי פלסטיק זעירים העלולים להיות בעלי השלכות שליליות על בעלי חיים המצויים בסביבה הימית ובמיוחד בדגי ים.
- זיהום הים בחלקיקים מיקרופלסטיים מועבר דרך בעלי חיים ימיים ובמיוחד דגים, לבעלי חיים גדולים יותר, כגון דגים טורפים וגדולים יותר, עופות ויונקים שצורכים דגים ואף לבני האדם.
- הצטברות מיקרופלסטיים בגוף עלולה לגרום לנזק במערכת הנשימה, הרבייה, לרעלת כבד ולפגיעה בתהליכים תאיים ומולקולריים.
- כיום ידועים 150 מיני דגים שמעכלים וצוברים בגופם מיקרופלסטים שמקורם בזיהום של מי הים.
- לאור החשש ממיקרופלסטיים שמקורם בזיהום ימי, מומלץ בשלב זה לצרוך דגים הגדלים בבריכות דגים ואינם באים במגע עם זיהומים שמקורם בסביבת מי הים.
זיהום מיקרופלסטי, הינו זיהום המצוי בעיקר בים. על פי ההערכות שפורסמו בז'ורנל המדעי – Science כבר בשנת 2015, כ- 12.7 מיליון טון של חלקיקי פלסטיק חודרים מידי שנה לים. על פי מחקרים נוספים כמות המיקרופלסטים בים עשויה להשתנות במהלך עונות השנה, כאשר בחורף הזיהום גדול יותר עקב זרימה/ סחף גדולים יותר של מזהמים לים. פרסומים לפיהם גשמים שירדו בהרי הרוקי הכילו סיבי פלסטיק מיקרוסקופיים מעידים כי בכך למעשה הושלמה חדירת פלסטיק לכל שלבי מחזור המים על פני כדור הארץ.
מיקרופלסטים הינם חלקיקי פלסטיק הקטנים מ- 5 מ"מ. הם אינם מתכלים, או נעלמים, ומצויים בסביבה הטבעית מאות ואפילו אלפי שנים. אותם חלקיקים עשויים להיות בעלי השלכות שליליות על בעלי חיים המצויים בסביבה הימית ובמיוחד בדגי ים. צריכה של מיקרופלסטים עשויה לפגוע ביכולות התנועה, במערכת העיכול וביכולת להתרבות. מיקרופלסטים מעוכלים עשויים להישאר במערכת העיכול. ועשויים לגרום לפציעה וחסימות פנימיות, בנוסף, הצטברות פלסטיק במערכת העיכול עלולה לאותת לבעל החיים על סיגנל שובע מוטעה/ שגוי ובכך לפגע בהליך התזונה הטבעי שלו וכן עלולה לגרום לנזק במערכת הנשימה, הרבייה, לרעלת כבד ולפגיעה בתהליכים תאיים ומולקולריים.
זיהום שמקורו בחלקיקים מיקרופלסטיים עולה יותר ויותר למודעות בשנים האחרונות, ככל שגוברת התפשטות הזיהום וככל שמתרבה המידע על השלכותיו על שרשרת המזון כולה. זיהום הים בחלקיקים מיקרופלסטיים גורם לכך שחלקיקים אלה מועברים דרך בעלי חיים ימיים ובמיוחד דגים, לבעלי חיים גדולים יותר, כגון דגים טורפים וגדולים יותר, עופות ויונקים שצורכים דגים, וכך הפגיעה מתפשטת בשרשרת המזון ומגיעה אף לבני האדם. כיום עדיין חסר בידינו מידע מספיק על ההשפעה של זיהום זה על בני האדם, אך אין להסיק מכך שהשפעה זו אינה קיימת או אינה מזיקה.
מידת הנזק מושפעת ממידת הזיהום בסביבה בה חיים הדגים ומאופי צריכת המזון של בעלי החיים הימיים (אוכלי כל/טורפים/ צמחונים). כיום ידועים 150 מיני דגים שמעכלים ושצוברים מיקרופלסטים בגופם. חלקם חיים באוקינוס האטלנטי, אוסטרליה, הים האדריאטי (זרוע של הים התיכון, הממוקמת בין חצי האי האפניני לבלקן, חופו הצפוני מזרחי ומשתרעת לאורך המדינות סלובניה, קרואטיה, בוסניה ועד אלבניה) ובאזור סין.
בניסוי שנערך בהונג קונג ופורסם ב- 2018 השוו בין דגי בורי הידועים כטורפי כל, ממקורות שונים – ים מול בריכות/ אגמים – ובחנו את מידת הזיהום שספגו, הנגרם מחלקיקים מיקרופלסטיים. נדגמו 60 דגי בורי מהשווקים השונים של הונג קונג באופן אקראי, כאשר 30 מתוכם מקורם בים ו- 30 מהאגמים. ב- 18 מתוך 30 דגי הבורי שמקורם בים נמצאו 129חלקיקי מיקרופלסטים שונים. כלומר: 60% מתוך דגי הבורי הימיים מעכלים חלקיקים מיקרופלסטיים וניתן לראות כי מגוון החלקיקים המצויים בים ונעכלים על ידי דגי הבורי הינו גדול. לעומת דגי הבורי הגדלים בים, רק בקרב 5 דגי בורי שמקורם באגמים/בריכות נמצאו 6 חלקיקים שונים מיקרופלסטיים נתון המשקף כי רק 16% מהמדגם נמצא כחשוף לחלקיקים, וכמות זיהום נמוכה מאד.
ממוצע חלקיקי הפלסטיק היה גדול לאין שיעור בבורי הגדל בים בהשוואה לבורי הגדל בבריכה. ממוצע של 4.5 סוגי פלסטיק נמצאו בבורי מהים בהשוואה ל-0.2 סוגי פלסטיק שנמצאו בדג בורי הגדל בבריכות. עוד עולה מן המחקר כי ההצטברות העיקרית של המיקרופלסטים בדג נמצאת בקיבה של הדג, כלומר ייתכן שצריכת פילה הדג בלבד, מקטינה את הסיכוי להיחשף למזהמים מיקרופלסטיים.
לאור ממצאי המחקר, נראה כי כדי לצמצם צריכת דגים החשופים לזיהום הים בחלקיקים מיקרופלסטים, מומלץ להעדיף צריכת דגים הגדלים בבריכות ובמידה וצורכים דגי ים, מומלץ לוודא שאינם שייכים ל- 150 המינים שמעכלים מיקרופלסטים.
בורי הוא דג בעל איכויות רבות. הוא נחשב לאחד הדגים הבריאים, עשיר מאוד באומגה 3 ומכיל שפע של מינרלים וויטמינים. לאור החשש ממיקרופלסטיים שמקורם בזיהום ימי, מומלץ בשלב זה לצרוך בורי שגדל בבריכות הדגים.
חשוב לעקוב אחר זיהום של מיקרופלסטים בארץ, לבחון כיצד ניתן לטפל בה. ברמת האדם הפרטי, גם אנחנו תורמים לזיהום כשאנחנו זורקים כלים חד פעמיים ומוצרי פלסטיק אחרים בחוף והם נשטפים לים. במדינות שונות בעולם החלו להגביל את השימוש בכלים חד פעמיים מסיבה זו, וכדאי מאוד שגם בארץ נאמץ צעדים דומים, בכדי לוודא שהחופים שלנו נקיים מפסולת שעשויה להיסחף לים ולהגיע, בסופו של דבר, חזרה אלינו דרך שרשרת המזון.