האם ניתן להשפיע על הפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים על ידי הגברת צריכת דגים בתזונתם?

מאת ד"ר תורי גולדשטיין דיאטנית קלינית

השפעה על הפרעות קשב וריכוז

    על קצה המזלג:

  • ילדים (ומבוגרים) נוטים להתנהגות של חוסר סבלנות ותגובות קיצוניות כאשר הם רעבים
  • תזונה מסודרת אינה בהכרח שוות ערך לתזונה מאוזנת
  • תזונה בלתי מאוזנת מכניסה את הגוף והמוח למצב של "רעב" ועלולה להתבטא בהחמרת תופעות של הפרעת קשב וריכוז
  • צריכה גבוהה של שומן רווי, מלח וסוכרים מתועשים עלולה להחמיר תופעות של הפרעת קשב וריכוז
  • תזונה עתירה באומגה 3 נמצאה יעילה כהשלמת טיפול בהפרעות קשב וריכוז
  • דגי בריכות טריים, כמו בורי, לברק ופורל, עשירים באומגה

התופעה של ילדים המאבדים שליטה והתנהגותם משתנה כשהם רעבים מוכרת בוודאי לרובנו, אולם נתון מפליא הוא שילדים רבים, למרות שהם אוכלים באופן מסודר, מתנהגים באופן קיצוני “כאילו לא אכלו”. הסיבה טמונה בעובדה שככל הנראה בהיעדר תזונה מאוזנת, מוחם “רעב” למרכיבי תזונה חיוניים, למזונות ספציפיים שהוא אינו מקבל מתזונת הילד. ללמדנו שיש ערך רב מאוד למה אנחנו ובפרט מה ילדינו אוכלים. הדבר נכון אף יותר, כאשר מדובר בילדים (ומבוגרים) בעלי הפרעות קשב וריכוז. הצורך בקביעת תבנית תזונתית ל- ADHD (הפרעת קשב וריכוז) עלה בעקבות מחקר פרוספקטיבי שפורסם בשנת 2011 באוסטרליה (1 -the rain study),

בו עקבו אחר 2868 משתתפים מהלידה ועד לגיל 14 ומצאו התאמה בין דיאטה מערבית, הכוללת צריכה גבוהה של שומן רווי, מלח וסוכרים מתועשים ובין אבחוני קשב וריכוז. מאובחני ADHD לא היו מקושרים עם תבנית הדיאטה הבריאה, שמאופיינת בצריכה גבוהה של סיבים (בעיקר מירקות ופירות טריים), עשירה בחומצה פולית, חומצת שומן מסוג אומגה 3, (בעיקר ממקור של דגים, בכל צורת בישול), ודלה בשומן רווי וסוכר לבן.במקביל למחקר פרוספקטיבי זה, ישנם לא מעט מחקרים קליניים מבוקרים המדגימים, שצריכת דגים מובילה לירידה באגרסיביות ובהתנהגות אלימה ומובילה לשיפורים בתחום הקוגניטיבי, בכישורי למידה ובכישורים החברתיים. כך למשל, מחקר משנת 1995 (2) שנערך על כ-100 ילדים בגילאי 6-12, מצא שבילדים המאובחנים כבעלי הפרעת קשב וריכוז, ריכוז האומגה 3 בדם נמוך יותר מילדים תואמים שאינם סובלים מבעיות קשב וריכוז. מחקר קליני נוסף מ- 2003 (3), בהשתתפות כ-50 ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז, הסובלים במקביל ממחסור בחומצות שומן מסוג אומגה 3 בדם, בחן את השפעת תוספת אומגה 3 על מדדי קשב וריכוז ומצא שטיפול בחומצת שומן אומגה 3, סייע משמעותית בניהול בעיות קשר עם ההורה, ובקשב למורה.

מחקרים אלו נתמכים גם במחקרים נוספים עדכניים יותר. למשל ב-2005 נערך מחקר קליני (4) שהקיף כ-120 ילדים בגילאי 5-12 שאותרו כבעלי הישגים נמוכים בבית הספר והפרעת קואורדינציה לא מטופלת. מהמחקר עולה כי תוספת שמן דגים במינונים של 558 מ”ג EPA ו- 174 מ”ג DHA מסייעת בקשיים המקושרים להפרעות קואורדינציה וכן משפרת קריאה, איות, וסימפטומים נוספים של הפרעת קשב וריכוז.

ב-2011 פרסמו בלוך וקווסמי מטה-אנליזה (5) המבוססת על מעקב שסקר כ-700 ילדים. בין מסקנותיהם נמצא שלתוסף אומגה 3 יש יתרון קליני בטיפול בהפרעות קשב וריכוז. כמו כן הוכחה השפעה חיובית של טיפול באומגה 3 על היפר-אקטיביות וחוסר תשומת לב.

בשנת 2014 פורסמה סקירה ספרותית רחבה (6) שבחנה השפעת אומגה 3 על התפתחות נירולוגית והתנהגותית בקרב ילדים. מסקנות החוקרים מגלות שצריכה בלתי מספקת של אומגה 3 בתזונה ועלייה בריכוזי אומגה 6 הנם בעלי השפעה מזיקה על התפתחות המוח ותפקוד קוגניטיבי. בנוסף יש להניח שקיימת השפעה מיטיבה להגברת צריכת אומגה 3 בתזונה או כתוסף על שיפור סממנים של קשב וריכוז. יחד עם זאת יש לזכור שיש עוד להמשיך ולחקור ולערוך מחקרים מבוקרים ארוכי טווח, על מנת לאמוד את ההשפעה בטווח הארוך.

מרוח הדברים, ובהתבסס על מחקרים קליניים ופרוספקטיביים שהוזכרו כאן, ניתן בוודאות להמליץ על תזונה עתירה באומגה 3 כהשלמת טיפול בהפרעות קשב וריכוז במקביל להקפדה על צריכת מזון המוגדרת בריאה. צריכת אומגה 3 מקושרת להשפעות בריאותיות חיוביות רבות, בין שלל מעלותיה היא גם תורמת לשיפור בהפרעת קשב וריכוז (Attention deficit hyperactivity disorder, ADHD). לפיכך, מומלץ להעשיר את התפריט של הילדים הנמצאים בסיכון להפרעת קשב וריכוז במזונות העשירים באומגה 3 כגון דגי בורי, סלמון, מקרל, הרינג, לברק ופורל. בנוסף מומלץ להגביר צריכת מזונות נוספים המכילים אומגה 3 כגון: זרעי פשתן ואגוזים, להפחית בשומן רווי וסוכרים פשוטים ולהגביר צריכת ירקות ופירות.

לדגים תפקיד חשוב בשמירה על בריאות הילד ובצריכת דיאטה מאוזנת. הם מהווים מקור מצוין לחלבון איכותי, לחומצות שומן מסוג אומגה 3, ומקור למיקרונוטריינטים רבים כגון: סלניום, יוד, ברזל, אבץ, אשלגן, ויטמין E, D, B ועוד. ההמלצות האמריקאיות (7) ממליצות באופן גורף לכלל האוכלוסייה ולילדים בפרט על צריכת 2-3 מנות בשבוע של דגים.

בנוסף, גם לצריכת דגים של האם ההרה ישנה השפעה מכרעת על התפתחות המוח ומערכת העצבים המרכזית בעובר. צריכה נמוכה של דגים בהריון מקושרת לירידה בכישורים מוטוריים, ובירידה ביכולות חברתיות.

ביבליוגרפיה:

  1. Robinson M, Smith GJ, Ambrosini GL, Piek JP, Oddy WH. ADHD is associated with a “Western” dietary pattern in adolescents. J Atten Disord 2011;15(5):403-11.
  2. Stevens LJ, Zentall SS, Deck JL, Abate ML, Watkins BA, Lipp SR, Burgess JR. Essential fatty acid metabolism in boys with attention-deficit hyperactivity disorder. Am j Clin Nutr 1995; 62:761–768.
  3. Stevens L, Zhang W, Peck L, Kuczek T, Grevstad N, Mahon A, Zentall SS, Arnold LE, Burgess JR. EFA supplementation in children with inattention, hyperactivity, and other disruptive behaviors. Lipids. 2003; 38:1007–1021.
  4. Richardson AJ, Montgomery P. The Oxford-Durham study: a randomized, controlled trial of dietary supplementation with fatty acids in children with developmental coordination disorder. Pediatrics. 2005; 115(5):1360-6.
  5. Bloch MH, Qawasmi A. Review Omega-3 fatty acid supplementation for the treatment of children with attention-deficit/hyperactivity disorder symptomatology: systematic review and meta-analysis. J Am Acad Child Adolesc Psychiatry2011; 50(10): 991-1000.
  6. Hibbeln JR, Gow RV. Omega- 3 fatty acid and nutrient deficits in adverse neurodevelopment and childhood behaviors. Child Adolesc Psychiatr Clin N Am 2014; 23:555-590.
  7. US department of agriculture and US department of health and human services. Dietary guidelines for Americans 2010. 7th Ed.